| העליה על הקרקע |
 קיבוץ נחשוליםייסוד נחשולים: לאחר כיבוש הכפר הערבי טנטורה במבצע "נמל" במלחמת השחרור, נשלחה, ב-14 ביוני 1948, קבוצת צעירים יוצאי הפלמ"ח, להחזיק במקום כחיל מצב. ההתיישבות לחוף הים היתה משאת נפשם של חברי קבוצה זו שהגדירה עצמה כבעלת זיקה לים בכלל ולדיג בפרט. טנטורה על נמלה הקטן בחוף הכרמל, מול זכרון יעקב, התאימה למטרה זו והפכה לישוב קבע לנחשולים ולמושב דור השכן. הקבוצה נוצרה משני גופים שהתגבשו בקיבוצים במסגרת הפלמ"ח: - ב"גרעין הימי" היו צעירים בני הארץ, חניכי הנוער העובד ו"הפועל" הימי ששרתו בפל"ים (הזרוע הימית של הפלמ"ח). - בגרעין השני היו חברים שעלו כמה שנים לפני כן מתורכיה ורומניה במסגרת עליית הנוער ואח"כ שרתו בפלמ"ח - כל זאת במחתרת, בתקופת המנדט הבריטי. שני הגרעינים התאחדו לשם התיישבות ימית זמן קצר לפני פרוץ מלחמת השחרור, בשלהי 1947 ושהו זמנית ליד הקריות במפרץ חיפה. זמן קצר לאחר העלייה לטנטורה הצטרפה לנחשולים קבוצת עולים יוצאי השואה מפולין, שהעפילה משבדיה בעליה ב‘, גורשה לקפריסין ונאלצה לחכות שם להקמת המדינה. בשנים הראשונות היה הדיג מרכז החיים וצוות הספינה "נחשול" אף זכה בפרס העבודה על השגיו. אנשי נחשולים גרו בבתי הכפר הערבי ורק בשנה הרביעית לבואם למקום החלו בבנין נקודת הקבע. המכשול העיקרי היה קיומם של שרידים ארכיאולוגים: בדיוק במקום בו רצו לבנות את הקיבוץ, היתה קיימת בזמן העתיק עיר הנמל המפורסמת דור. מסתבר שקיבוץ נחשולים יושב במקום בעל היסטוריה ארוכה. |
| תולדות העיר העתיקה דור |
 הנמל הטבעי, המוגן ע"י שרשרת איים, משך אליו ספנים מאז התחילה תנועת ספינות לאורך חופי הארץ, בערך לפני 5,000 שנה.בתקופה הכנענית התיכונה, לפני כ-4,000 שנה, נוסדה כאן עיר הנמל דור ששלטה על מעגן גדול ושקט ועל סביבותיה. במקורות העתיקים וביחוד בתנ"ך נזכרת דור כעיר המרכזית באזורה. נמל דור היה הנמל החשוב בין עכו ויפו ושירת את יורדי הים כ-2,000 שנה עד התקופה הרומית, כאשר קיסריה על נמלה החדיש לקחה את מקומה, וגרמה לשקיעתה של דור. בתקופה הביזנטית (מאות 4 עד 7 אחרי הספירה) היה בדור מרכז נוצרי דתי - שרידי כנסיה גדולה נחשפו לרגלי התל. הצלבנים בנו כאן בימי הביניים מצודה קטנה אבל התל ברובו נשאר עזוב. החפירות הארכיאולוגיות הרצופות התחילו בתל-דור ב-1980, ע"י האוניברסיטה העברית ואוניברסיטאות נוספות - מצפון אמריקה - המביאות איתן כל שנה בקיץ קבוצות מתנדבים למשך 6 שבועות. כל הממצאים מובאים למרכז הארכיאולוגי המקומי (ראה מזגגה) ועוברים שם טיפול ושיחזור, בעזרתם נפרשות לפנינו תולדות דור לדורותיה הרבים. כיום מתנהלות החפירות מדי קיץ בניהול האוניברסיטה העברית בירושלים ובשיתוף אוניברסיטת חיפה ומכון ויצמן. במקביל נמשכת פעילות ארכיאולוגית תת-ימית במימי הלגונה של דור מאז 1977, שממצאיה אף הם מוצגים ב"מזגגה". בתקופה העותומנית התישבו ערבים מדרום לתל, על קו החוף שהשתנה מאז ימי קדם - זה טנטורה, כפר קטן עם נמל סירות שהתפתח בסוף המאה ה-19 כאחד מנמלי האבטיחים שצצו לאורך חופי הארץ. |
| ההתישבות היהודית והמזגגה |
 עם תחילת ההתיישבות היהודית באזור זכרון יעקב ב-1882, החלה גם התענינות בטנטורה. הברון רוטשילד רכש כאן אדמות, הושיב בכפר שתי משפחות איכרים והחל לתכנן הקמת מרכז תעשייתי, שהיה אמור להיות קשור עם פיתוח ענף הגפן והיין באזור. ב-1891 הגיע לטנטורה הכימאי מאיר דיזנגוף, במימון הברון, והחל בהקמת שכונה יהודית שבמרכזה "המזגגה" - בית חרושת חדיש לבקבוקי זכוכית עבור היקב שהקימו אז בזכרון יעקב, לייצור יין.עד מהרה התבררו הקשיים שגרמו לכשלון התכנית בהנהלת דיזנגוף: הביצות שהיו בסביבה גרמו לתחלואי קדחת בלתי פוסקים אצל עובדי המזגגה ומשפחותיהם, הטכנולוגיה של ניצול החול כחומר גלם לזכוכית באירופה, לא התאימה לחול המקומי משפת הים - הבקבוקים יצאו כהים ועקומים ונמצאו בלתי מתאימים ליקב. בקבוקים משומשים זולים הציפו את השווקים וכך התנפצו התקוות להתיישבות היהודית בטנטורה. המקום נעזב ב-1896 ובמשך השנים פורקו המבנים ונשדדו. נשאר רק שלד מבנה המזגגה ולידו עצי אקליפטוס שניטעו ע"י המתיישבים. מאיר דיזנגוף עשה חיל לימים כאחד ממקימי תל-אביב וראש העירייה הראשון שלה והמזגגה נותרה כציון דרך הנישא למרחקים. ב-1978 התחיל השינוי הגדול: בקומה הראשונה התמקמה פעילות של ארכיאולוגיה תת ימית ושל חפירות תל דור, תוך שיקום חלקי של המבנה. תוך כמה שנים קם מוזיאון "המזגגה" הפתוח לציבור. המוזיאון מציג ממצאים מתל דור ומקרקעית מפרציו וגם מנציח את מפעל הזכוכית. ביוזמת המועצה לשימור אתרי התישבות נערכו עבודות חיזוק הקירות וכיסוי הגג בשנים 2006-2005, והבנין היפה ניצב בשלמותו במרכז נחשולים. |
| קיבוץ נחשולים כיום |
 עם חיסול ענף הדיג הימי ב-1960 (בכל הקיבוצים שעסקו בו), הוחל בפיתוח מואץ של המשק החקלאי בנחשולים, ששטחיו משתרעים מזרחה עד רגלי הכרמל, שם מגדלים בננות ואבוקדו, ליד הכביש הישן חיפה-ת"א (כביש מס‘ 2). בשטחים אנו מגדלים גם גידולי שדה שונים - כותנה, חיטה, חומוס, חמניות, תירס ועוד. ענפי בעלי החיים כוללים רפת משותפת לרגבים ובחן הנמצאת בקיבוץ רגבים, לול לפיטום ובריכות דגים המשמשות גם לגידול דגי-ים.תשומת לב מיוחדת הוקדשה עם השנים לפיתוח האוצר הטבעי שלנו - חוף הרחצה היפה של חוף דור שלידו התפתח בית הארחה, היום מלון נחשולים. ב-1970 הוקם מפעל פלסטיק "תפן" שהוא הענף המרכזי במשק מבחינת ההכנסות ומעסיק עשרות חברים ובנים במשרות שונות. המוצרים העיקריים עכשיו הן משאבות מינון MIXRITE, שכבשו את שוק הגינון והחקלאות בארץ ומשווקות בהצלחה גם בחו"ל; המשאבות משמשות לדישון, הזנת בעלי חיים ותעשייה. המפעל מייצר גם מוצרים טכניים למים – מחברים בקטרים שונים ודיזות לריסוס והתזה. השינויים שעברו על התנועה הקיבוצית לא פסחו על נחשולים, וביניהם שינויים בחינוך הילדים: בשנות ה-80 עברו הילדים ללינה משפחתית וילדי ביה"ס היסודי – ללימודים בבית ספר אזורי. הילדים הגדולים יותר לומדים כבר שנים רבות בבית הספר המשותף חוף הכרמל. בגני הילדים שלנו מתחנכים לצד ילדינו גם ילדים מהסביבה. השינוי הגדול באורחות החיים התרחש ביולי 2000 כאשר הוחלט בקיבוץ, אחרי תהליך מחודש של כשנה וחצי, לעבור להתנהלות אחרת שעיקרה: כל חבר אחראי על פרנסתו ומשלם הוצאותיו - מה שמוגדר כיום כ - קיבוץ מתחדש. כמו קיבוצים רבים אחרים, אנו חיים בהפרטה עמוקה וחברים רבים עובדים מחוץ למקום. האוכלוסייה בנחשולים שונה היום לגמרי מכמה עשרות הצעירים שהגיעו הנה לפני יותר מ-50 שנה. זוהי חברה רב-דורית ורב-גילית, בה ותיקי הקיבוץ פינו מקומם במרכז החברה לבנים וצעירים שגדלו כאן או הצטרפו במשך השנים. בסתו 2007 החלה מוקמת בקיבוץ שכונה חדשה הקולטת בני משק חוזרים לחברות מלאה בקיבוץ. קיבוץ נחשולים שייך לתנועה הקיבוצית וחבר בארגון הכלכלי האזורי של משקי "גרנות". מבחינה מוניציפלית הקיבוץ שייך למועצה האזורית "חוף הכרמל", שתחת חסותה נמצאים בתי הספר האזוריים והתארגנויות אזוריות מגוונות אחרות. |
